#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר תעניות שמתענין בארץ ישראל על גשמים?	"אם הגיע י&quot;ז חשון ולא ירדו גשמים, מתענין תלמידי חכמים בה&quot;ב [וצריכים לקבל התענית ממנחה של ט&quot;ז (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], ודינו כתענית יחיד דליכא חמשה עינויים וגם מפסיקין לר&quot;ח וחנוכה ופורים, וגם אין קורין בתורה ונושאין כפים וכמ&quot;ש בסי&#x27; תקס&quot;ו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל תענית זה?	"כתב הב&quot;י דקיי&quot;ל כר&#x27; יוסי דכל הרוצה להתענות מותר מפני שאינו שבח אלא צער, והקשה הב&quot;י הרי מגמ&#x27; משמע דת&quot;ח מחויבין להתענות [והוא תירץ בדוחק], והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) תי&#x27; דתלמיד חכם ממש ששואלים אותו דבר הלכה בתלמודו ואומרו חייב להתענות [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) הוסיף דשואלין אותו בכל מקום], אבל מי שעדיין לא הגיע לכלל זה אינו מחויב להתענות אבל מותר לו להתענות וליכא משום יוהרא אבל עם הארץ אסור להתענות, והקשה המג&quot;א הרי רשב&quot;ג ס&quot;ל דאפי&#x27; עם הארץ מותר להתענות דהרואה אומר בלאו הכי הרבה בני אדם מתענין וכמו שמצינו סברא זו לגבי מלאכה בט&#x27; באב (ס&quot;ס תקנ&quot;ד), ותי&#x27; המג&quot;א דתענית שאני דהרואה שמתענה מוכחא מילתא שעושה כן בשביל הגשמים והוי משום יוהרא, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) כהמג&quot;א דת&quot;ח ממש מחויב להתענות, תלמיד שלא הגיע לכלל זה רשאי להתענות, ועם הארץ אסור להתענות"	סימן תקעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו אם הגיע ר&quot;ח כסלו ולא נענו?	גזרו תענית בה&quot;ב לכל העם והוי כמו שאר תענית ציבור דמתחיל בבקר ואינו אסור אלא באכילה ושתיה	סימן תקעה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עברו ימים אלו ולא נענו?	"גזרו עוד תענית בה&quot;ב על כל העם, ותענית זו חמור כט&#x27; באב שמפסיקים מבעוד יום [אבל א&quot;צ להוסיף יותר מבין השמשות (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)], ואסורים במלאכה ביום [ולא בלילה, ואע&quot;פ שבט&#x27; באב תלוי במנהג מ&quot;מ בתעניות אלו צריכים לתת לב למעשיהם שבידיהם ובהכרח לא יעשו מלאכה ביום כדי שלא יהיו טרודים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)] ואסור בנעילת הסנדל [בעיר] ותשה&quot;מ [אפי&#x27; אם אין רעב בעולם (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) א&quot;נ אפי&#x27; בליל טבילה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)], ולגבי רחיצה רק אסור לרחוץ כל גופו בחמין [ובט&#x27; באב אסור אפי&#x27; מקצת גופו בצונן משום אבלות ולא משום תענית, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דפי&#x27; מפני שקשה על הציבור להיות אסורים לג&#x27; ימים], ומתפללין בבתי כנסיות [ולא ברחוב העיר], ואין מוסיפין שש ברכות (ב&quot;י) {וכן מצינו בסמוך דמעוברות ומניקות מתענין תעניות אלו כמ&quot;ש בסי&#x27; תקנ&quot;ד שהם מחויבות להתענות ט&#x27; באב}"	סימן תקעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסיכה?	"אסור לשם תענוג (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), אבל להעביר את הזוהמא או אם יש לו חטטין בראשו מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [והוא נלמד ק&quot;ו מאבל דמותר להעביר את הזוהמא (מגיד משנה, ב&quot;י)]"	סימן תקעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עברו ימים אלו ולא נענו?	"גזרו ז&#x27; תעניות בהבהבה&quot;ב כג&#x27; אמצעיות, ויותר עליהם שמתריעין בהם בשופר, ומתפללין ברחוב העיר, ומורידין זקן להוכיחם, ומוסיפים שש ברכות בתפילה וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; תקע&quot;ט"	סימן תקעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנויות?	רוב חנויות צריכים להיות נעולים כל היום, ורק חנויות של אוכלים ומשקין מותרים לפתוח וכמ&quot;ש בסמוך (רמ&quot;א, גבורת ארי, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)	סימן תקעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד פותחין החנויות של אוכלים ומשקין 1) ביום שני 2) ביום חמישי?	"1) פותחין מעט סמוך לערב, וגם אין מוציאין מה שבחנות לחוץ (רמב&quot;ם בפיה&quot;מ, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) פותחין כל היום משום כבוד שבת, וזהו דוקא באוכלים אבל בשתיה יכולים ליקח בערב שבת ודינו כיום שני דמותר לפתוח מעט סמוך לערב (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תקעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש לחנות ב&#x27; פתחים?"	"פותח אחד ונועל אחד, ואם יש איצטבא בפניו מותר לפתוח שתיהם כדרכו דהשתא אין פתיחתה נראית כ&quot;כ לרה&quot;ר (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;) [מבואר מרש&quot;י דההיתר דאיצטבא נאמר אפי&#x27; ביום שני דא&quot;צ לפתוח הדלת מעט, אבל קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דס&quot;ל דהוא קולה דוקא ביום חמישי דהא דאמרינן דפותח אחד כרגיל היינו פתח אחד אבל ב&#x27; פתחים אינו מותר אלא אם יש איצטבא (ב&quot;י)]"	סימן תקעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אירע עשרה בטבת יום ראשון?	כתב התשב&quot;ץ דיום ראשון עולה במקום יום שני (שע&quot;ת ס&quot;ק א..)	סימן תקעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוקים בתעניות אלו בזמן הבית?	"בג&#x27; ראשונות אפי&#x27; אנשי משמר אין מתענין, בג&#x27; אמצעיות אנשי משמר מתענין ולא משלימין אבל אנשי בית אב אין מתענין כלל, בז&#x27; אחרונות אנשי משמר משלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)"	סימן תקעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעוברות ומניקות?	"תני חדא מתענות בראשונות ולא באחרונות, ותניא אידך מתענות באחרונות ולא בראשונות, ותניא אידך אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות, ואמר רב אשי נקוט אמצעיתא בידך. רש&quot;י ורוב ראשונים פרשו דאי נקטינן דמתענין רק באמצעיות כולם מתרצן, וכן קיי&quot;ל דאין מתענין בראשונות דלא תקיף רוגזא, ולא באחרונות דלא מצי למיקם בהו אלא באמצעיות, והוסיף הב&quot;י בשם התשב&quot;ץ דאסורות להן להתענות דרע לולד וגם מתנוולות בעיני בעליהן {וצ&quot;ב, וביאר ר&quot;י באק דנשים אלו חלושות ולא ימצאו חן בעיני בעליהן אלא אם אוכלות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) רק כתב דרע לולד}, ואפ&quot;ה לא יאכלו אלא כדי קיום הולד [והרמב&quot;ם פי&#x27; נקוט רק הברייתא מציעתא והן צריכות להתענות הז&#x27; תעניות, ויש עוד שיטת ירושלמי דס&quot;ל דמתענין ראשונות ואמצעיות (ב&quot;י)]"	סימן תקעה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינה צריכה להתענות שלשה מתוך השבעה אחרונות?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) כיון שא&quot;א לה להתענות כולם אינן מחויבות להתענות כלל, ועל פי זה מצדד המג&quot;א דה&quot;ה אדם חלוש שאינו יכול להתענות הג&#x27; תעניות ראשונות פטור אפי&#x27; מיום אחד, ומסיים וצ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז - י&quot;ז)"	סימן תקעה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לא נענו אפי&#x27; אחר הז&#x27; תעניות?"	"בדרך כלל מתענין והולכים עד שיענו [דלא כרב אמי דס&quot;ל אין מטריחין את הציבור יותר מדאי] אבל כשמתענין על גשמים תו לא מתענין לפי שכבר עברו זמן הגשמים ואין בהם תועלת [אבל עדיין מהני במקצת ועל כן מתענין תלמידי חכמים וכמ&quot;ש בסמוך (סעי&#x27; ז&#x27;)]"	סימן תקעה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשאר צרות, האם גוזרין כסדר תעניות שבארץ ישראל?	הרמב&quot;ן ור&quot;ן ס&quot;ל דגוזרין כשלשה ושבעה תעניות של שעת גשמים, אבל קיי&quot;ל כרש&quot;י והרמב&quot;ם דאין גוזרין תעניות כחומרות תעניות אלו (ב&quot;י)	סימן תקעה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין אחר הי&quot;ג תעניות ועדיין לא נענו?	"הוי כמו תשעה ימים וממעטין במשא ומתן של שמחה, וגם אין בונין בנין של שמחה או שאר בנין של נוי והרווחה וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תקנ&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [אבל מותר לתקן כותל שלא יפול, ואפי&#x27; אין בו סכנה (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], ואין מארסין ונושאין אלא מי שלא קיים מצות פר&quot;ו [וחמירי מט&#x27; באב דמותר לארס אשה בט&#x27; באב (תוס&#x27; מגילה ה&#x27; ע&quot;ב, ב&quot;י), אבל מותר ליארס בז&#x27; תעניות אחרונות (רש&quot;ש שם)], וכן ממעטין בשאילת שלום [היינו למעט מה שאפשר דא&quot;א לבטל לגמרי (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)] ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום אלא יהיו כנזופין וכמנודין, ורק משיבין לעמי הארץ בשפה רפה ובכובד ראש"	סימן תקעה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תלמידי חכמים מתענין יותר?	"ת&quot;ח מתענין בה&quot;ב עד ל&#x27; יום אחר תקופת ניסן [דעדיין מהני גשמים במקצת (ב&quot;י)], והוי כתענית יחיד שמפסיקין לר&quot;ח ופורים {וחנוכה אי אפשר, וכ&quot;כ ערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;), ותי&#x27; ר&quot;י באק כגון בשאר מקומות דזמן גשמים שלהם בזמנים אחרים}, אבל כשהגיע השמש למזל שור אין מתענין יותר דעכשיו הגשמים סימן קללה הואיל ולא ירדו בתחילת השנה [אבל אם ירדו בתחילת השנה הוי סימן ברכה (ב&quot;י)]"	סימן תקעה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתענין וזועקין מיד [בה&quot;ב (ב&quot;י)] כל זמן שמועיל?	"1) אם ירדו ברביעה והתחילו ליבש&lt;br&gt;2) אם הגיע זמן הפסח שהוא זמן פריחת האילנות ולא ירדו גשמים [כגון שירדו רק מעט בנחת שאין מספיקין לאילנות], אבל לא יותר דהוי מעשה נסים (ירושלמי, ב&quot;י)&lt;br&gt;3) אם הגיע זמן הסוכות ולא ירדו גשמים הרבה למלאות הבורות&lt;br&gt;4) אם אין מים לשתות&lt;br&gt;5) פסקו הגשמים בין גשם לגשם מ&#x27; יום בימות הגשמים הרי זה מכת בצורת"	סימן תקעה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציורים הנ&quot;ל, האם תוקעין נמי בשופרות?	"לא, רק מתענין וזועקין בפה (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [זהו דעת הרמב&quot;ם, ודלא כדעת הטור דס&quot;ל דתעניות אלו יש להם חומר של ז&#x27; תעניות אחרונות ולפי&quot;ז צריך גם לתקוע בשופרות (ב&quot;י)]"	סימן תקעה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנת השמיטה?	"אפ&quot;ה נוהגין להתענות לצורך הזרעים ואילנות הגדלים בהיתר (כה&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;א, מנח&quot;י ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב)"	סימן תקעה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מקומות?	"כתב הרמב&quot;ם בכל מקום אם מגיע זמנן ולא ירדו גשמים בתחילה מתענין תלמידי חכמים בה&quot;ב ואח&quot;כ גוזרין תענית ציבור ג&#x27; ג&#x27; ז&#x27; דומיא דארץ ישראל, וזהו אפי&#x27; במקומות שעונת גשמים שלהם הוא אחר שבועות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), אבל אין בהם חומרא התעניות כמו בארץ ישראל וכמ&quot;ש בסמוך"	סימן תקעה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גוזרים תענית בחו&quot;ל?	"כן, אבל אין בהם החומר כהתעניות שבא&quot;י אלא כג&#x27; תעניות הראשונות דהוי כסתם תענית ציבור דרק אסורים באכילה ושתיה ביום"	סימן תקעה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין גוזרין תענית ציבור בבבל?	"1) רש&quot;י ותוס&#x27; פרשו מפני שבבל טבעני ואין צריכין גשמים [ולפי&quot;ז בשאר צרות בבל וא&quot;י שוין]&lt;br&gt;2) הראב&quot;ד פי&#x27; מפני שבבל קרה וקשה להם לילך בלא נעילת סנדל וגם הם עניים ולא רצו להחמיר עליהם להפסיק מבעוד יום ולאוסרם ממלאכה, וגם אינם בריאים ולפיכך לא רצו לאסור עליהם רחיצה וסיכה והואיל והותרו מקצתן הותרו כולן [ור&quot;ן כתב עליו שהם דברים חלושים]&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ן פי&#x27; לפי שצריך דיינים סמוכים ונשיא לעשות גזירה על כל הציבור אבל עכשיו הוי רק כמה יחידים שקבלו תענית על עצמן, וקיי&quot;ל כסברא זו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [והקשה הב&quot;י א&quot;כ למה כתב הטור לעיל (סי&#x27; תקס&quot;ב) דבגזירת ציבור א&quot;צ כל יחיד ויחיד לקבל בתענית, ותי&#x27; דמ&quot;מ צריך הכרזה משא&quot;כ בגזירת ב&quot;ד של סמוכין ונשיא א&quot;צ להודיעם עד יום התענית, ועוד תי&#x27; דבפרט זה לא קיי&quot;ל כהרמב&quot;ן אלא אפי&#x27; בחו&quot;ל יכול להיות תענית ציבור וא&quot;צ היחידים לקבל התענית על עצמן ואפ&quot;ה אין עליו החומר של תענית ציבור אלא כשהוא ע&quot;י סמוכים ונשיא]"	סימן תקעה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוהגין לעשות סדר תעניות אלו בארץ ישראל בזה&quot;ז?	"הברכ&quot;י (ס&quot;ק ה&#x27;) מאריך בענין זה וכתב דאין לנו נשיא וסמוכין בזה&quot;ז וא&quot;כ אין לנו רשות לגזור תענית, אבל אח&quot;כ כתב סברא לומר דאנן שליחותייהו עבדי להו דאפשר דמקרי שכיח ודבר שיש בו חסרון כיס, וזהו דוקא בארץ ישראל דשכיח יותר מחו&quot;ל [אע&quot;פ שיש מקומות דשכיחי אף בחו&quot;ל מ&quot;מ לא ראו לחלק בין מקום למקום] (עי&#x27; מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), למעשה הכה&quot;ח (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דאין נוהגין לגזור תעניות אלו אפי&#x27; בא&quot;י, ויש עוד סברא דבזה&quot;ז מביאין תבואה מחוץ לארץ וליכא סכנה כ&quot;כ (מ&quot;ב דרשו בשם החזו&quot;א)"	סימן תקעה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה גשמים צריכים לירד כדי שיוכלו לפסוק התענית?	"כשנכנסו לתוך ארץ חרבה טפח, בינונית ב&#x27; טפחים, ארץ עבודה ג&#x27; טפחים"	סימן תקעה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחילו לירד 1) קודם חצות 2) אחר חצות?	"1) לא ישלימו [אע&quot;פ שלא נגמר השיעור גשמים קודם חצות (ברכ&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) ס&quot;ל דצריך לגמור השיעור קודם חצות] אלא יאכלו וישתו ולערב יתקבצו ויאמרו שיר המעלות הנה ברכו וגו&#x27; העומדים בבית ה&#x27; בלילות (תהלים קל&quot;ד) [מפני ששירת גשמים בלילות בשעה שאין בני אדם עוברים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב)] וגם יאמר תהלים קל&quot;ה דכתיב ביה מעלה נשאים מקצה הארץ (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [ולפי הירושלמי רק יאמר תהלים קל&quot;ה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו)], ואח&quot;כ הלל הגדול [תהלים קל&quot;ו] שאומרים הלל הגדול דוקא בנפש שבעה וכרס מלאה [וזהו דוקא לאחר תפילה אבל קודם תפילה מותר וכמ&quot;ש בפסוקי דזמרא בשבת], אבל אם חוששין לשכרות אומרים הלל הגדול ואח&quot;כ אוכלים ושותים, וה&quot;ה אם רצו להשלים התענית יאמרו הלל הגדול קודם אכילה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [והא&quot;ר חולק בזה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)], ואח&quot;כ אומרים מודים אנחנו לך וכו&#x27; [ושוב אין היחיד צריך לברך אילו פינו] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) 2) ישלימו התענית דכבר עבר רוב היום בקדושה אבל אין אומרים עננו במנחה, ולגבי הלל הגדול הריטב&quot;א (כ&quot;ה ע&quot;ב) בתחילה כתב דאין אומרים אותה על כרס רעבה [דכתיב ביה נתן לחם לכל בשר] {וכ&quot;ת מאי שנא קודם חצות דאמרינן במקום חשש שכרות או כשרוצים להשלים התענית שאומרים הלל הגדול על כרס רעבה, י&quot;ל דשאני התם דפת בסלו}, אבל הדגול מרבבה הביא מריטב&quot;א דאומרים הלל {וצ&quot;ב, דלפנינו משמע דהריטב&quot;א מיירי כשאומרים הלל למחרתו ולא ביום התענית}, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ה.) נמי הביא המח&#x27; אם אומרים הלל כשירדו אחר חצות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תקעה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נענו לאחר יום התענית?	"אין אומרים הלל הגדול דלא נענו מכח התענית רק משמיא דרחימו עלייהו (תשובת הרשב&quot;א, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) [דלא כריטב&quot;א (כ&quot;ה ע&quot;ב) דס&quot;ל דאומרו אפי&#x27; אם ירדו ביום התענית {אבל משמע דהוא הימים שבין בתעניות דכתב שהם עדיין עסוקים בתעניותיהן ובתחנונים (ר&quot;י באק)}]"	סימן תקעה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ירדו גשמים קודם עלות השחר?	"ה&quot;נ אין אומרים הלל הגדול דלא מקרי שהתחילו להתענות [ואפי&#x27; בתענית שהפסיקו מבעוד יום מ&quot;מ עיקר התענית מתחיל מעלות השחר, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) אינו יודע טעמו], ואע&quot;פ שיש זכות בעצם הקבלה מ&quot;מ אין זו התחלה (תשובת הרשב&quot;א, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן תקעה סעיף יג		
